הוראה מפורשת בחוק העזר יכולה להספיק כדי להקנות סמכות למועצה לחייב את המדינה בתשלום היטלים.

הוראה מפורשת בחוק העזר יכולה להספיק כדי להקנות סמכות למועצה לחייב את המדינה בתשלום היטלים.

תובענה לסעד הצהרתי לפיו "המדינה" חייבת, ככל אדם, לשאת בתשלום היטלים ואגרות בהתאם לחוקי העזר של המועצה; לטענת המועצה, היות והגדרת "בעל נכס" בחוקי העזר, מפנה לחוק המקרקעין, וזה מפנה לחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שמגדיר כי מקרקעי ישראל הם בבעלות המדינה, יש לפרש זאת כאילו נתכוונו חוקי העזר לחייב גם את המדינה, כבעלת מקרקעי ישראל; בית המשפט המחוזי מרכז (מפי כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל) בחן את הוראות החוק, חוקי העזר והנחיות היועמ"ש לממשלה וקבע, כי סע' 42 לפקודת הפרשנות, אינו דורש התייחסות מפורשת לחיוב המדינה בחוק המסמיך, דהיינו בפקודת העיריות,  וכי די בהתייחסות מפורשת לתחולה על המדינה בחוקי העזר; עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה בנימוק כי בחוקי העזר של המועצה אין הסמכה מפורשת כנדרש בסע' 42 לגבות תשלומים מהמדינה, וקבע כי המועצה מתבססת על פרשנות גמישה ומרחיבה מדי של הגדרת "בעל נכס" בחוקי העזר;

ת.א 4450-09-07 המועצה המקומית באר-יעקב נ' מדינת ישראל משרד הביטחון, ניתן ביום 20/01/2010; לקריאת פסק הדין במלואו – ראה מאגר "נבו".