הריבית שחלה על רשות מקומית שנדרשת להשיב היטל השבחה שגבתה ביתר

הריבית שחלה על רשות מקומית שנדרשת להשיב היטל השבחה שגבתה ביתר

התובעת, נדרשה לשלם היטל השבחה, שעל גובהו חלקה. לבקשתה, מונה שמאי מכריע, שקבע בשומה מכרעת סכום נמוך יותר מן ההיטל ששילמה התובעת. חודש לאחר שניתנה השומה המכרעת, הוועדה המקומית השיבה לתובעת את ההפרש בין הסכומים בהצמדה בלבד וללא ריבית. התובעת טענה כי היה על הוועדה המקומית להשיב לה את ההפרש בצירוף ריבית פיגורים כאמור בסעיף 17 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי "ריבית פיגורים" נועדה "לקנוס" רשות שמעכבת את ההחזר הכספי המגיע לאזרח, והיא תשולם רק במקרה של "פיגור", מקום בו ההחזר מבוצע לאחר יותר משלושים יום מהשומה המוסכמת. כאשר החיוב בהיטל השבחה הופחת מכוח שמאות מוסכמת, אזי יום קבלת השומה המוסכמת הוא היום שנקבע לשילום ההשבה, והחיוב הראשון נעשה כדין מכוח שמאות מקרקעין קודמת. פרק זמן בן 30 ימים מהווה מהלך סביר ומקובל להתארגנות להשבת תשלום. לעומת זאת, היה על הרשות להשיב את ההפרש בתוספת ריבית רגילה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, מכיוון שבעת שהחזיקה בידה את הכסף, היה בכוחה של הרשות להפיק ממנו פירות של ריבית.

תא"ק  53264-12-11 מינודוכת יעקב זאדה נ' עיריית רחובות, ניתן ביום 27.09.12; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".