חוזה פיתוח עם המנהל אינו מקנה זכות לפיצויים על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה

חוזה פיתוח עם המנהל אינו מקנה זכות לפיצויים על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה

חברה יזמית שחתמה על הסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל אינה בעלת זכות במקרקעין, המקנה לה זכות לפיצויים על פי הוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. כוונת המחוקק בס' 197 (א) לחוק התכנון והבניה בשימוש בביטוי "בעל זכות" במקרקעין לא הייתה ל"בעל זכות במקרקעין" על פי חוק המקרקעין דווקא. כך, הרחיבה הפסיקה וקבעה כי דייר מוגן זכאי לפיצוים. דייר מוגן מחזיק במקרקעין תקופה ארוכה, ופירוש שונה היה מביא לכך ששכירות לתקופה קצרה, הנזכרת בחוק המקרקעין, תעמיד זכות לפיצוי, בעוד דייר מוגן המחזיק במקרקעין לעתים תקופה ארוכה ואף שילם דמי מפתח, לא יפוצה. לעומת זאת, מהותה של זכות הפיתוח מכח חוזה הפיתוח, הנה מוגבלת, הן מבחינת משך היחסים החוזיים, והן מבחינת תוכנה של הזכות. זכות הפיתוח צרה  מזכותו של בר רשות מכח חוזה משבצת מתחדש.

בענייננו, החברה היזמית אינה שוכרת מוגנת, אינה שוכרת כלל, אלא הינה גורם מפתח, יזם, שנועד למעשה לצאת מהתמונה לאחר הפיתוח. נדרש איזון בין זכות הקניין וזכות הפיצוי הנובעת ממנה לבין אינטרס הציבור המחייב הגבלה על היקף הנפגעים שיהיו זכאים לפיצוי בגין תוכנית פוגעת. בענייננו לא נערכו הסכמי חכירה וחוזי הרכישה אף לא הוצגו על ידי המבקשים. הבניה לא הושלמה ולא נמסרו פרטים מספיקים בגינה.

הפ (חי') 120/06 אלונית בניה ופיתוח בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה כרמיאל, ניתן ב15/10/07. לקריאת פסק הדין במלואו ראה  - מאגר נבו.