לוועדות הערר לביוב אין הסמכות העניינית לדון בעררי ביוב המוגשים כנגד תאגידי מים וביוב
במסגרת החלטה תקדימית, בית המשפט לעניינים מנהלים בת"א (מפי כב' סגנית הנשיא השופטת מיכל רובינשטיין) ביטל את החלטת ועדת הערר לביוב מחוז מרכז, וקבע, כי לוועדות הערר לענייני ביוב אין את הסמכות העניינית לדון ולהכריע בעררים, המוגשים כנגד דרישות תשלום להיטלי ביוב המונפקות ע"י תאגידי מים וביוב אשר הוקמו מכוח חוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001 (להלן: "חוק התאגידים"); בהחלטה זו סמך בית המשפט על שני נימוקים מרכזיים: ראשית, קבע כי העובדה כי זכות הערר לא הוחלה באופן מפורש בחוק התאגידים, באה ללמד על כוונתו של המחוקק, לא להכפיף את תאגידי המים והביוב לביקורת וועדת הערר; לשיטתו של בית המשפט, מקום בו ביקש המחוקק להחיל הוראות מחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, עשה כן באופן מפורש; שנית, בית המשפט קבע, כי אי אזכורה של זכות הערר איננו נובע מהיסח דעת של המחוקק או מלאקונה; לאחר שסקר את הוראות חוק התאגידים מצא בית המשפט, כי למעשה הרשות הממשלתית למים וביוב, היא הכתובת הנכונה אליו יש להפנות את כל ההשגות כנגד חיובים המונפקים ע"י תאגידי המים והביוב; הערת המערכת: ההשלכות המעשיות והמרכזיות של פסק הדין הן כפולות – ראשית, דין כל העררים התלויים ועומדים בפני ועדות הערר ושהוגשו כנגד תאגידי מים וביוב, להימחק; שנית, ככל הנראה, נפתחים שערי בית המשפט לנישומים שלא הספיקו להשיג כנגד דרישות תשלום שהוצאו ע"י תאגיד מים וביוב, במסגרת סד הזמנים הקבוע בחוק (30-60 ימים); עת"מ 236/07 מיתב תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ נ' קרן פייר, ניתן ביום 26/07/2010; לקריאת פסק הדין במלואו – ראה מאגר "נבו". |