נכס מהווה "בניין" לצורך חיוב בארנונה בעיקר עפ"י המבחן הפונקציונאלי שנקבע בפסיקה

נכס מהווה "בניין" לצורך חיוב בארנונה בעיקר עפ"י המבחן הפונקציונאלי שנקבע בפסיקה

כך קבע בית משפט המחוזי בתל אביב (כב' השו' עמירם בנימיני). בית משפט הזכיר את המבחנים השונים בעניין. ראשית נקבע כי מאחר וארנונה הינה מס במהותה, היא מוטלת ללא זיקה לשרות הניתן ונגבית מבלי שהעירייה נותנת כנגדה כל תמורה ישירה. מכאן ההלכה, כי בעל נכס שאינו עושה בנכסו שימוש, אינו פטור מתשלום ארנונה. למרות האמור, התגבש בפסיקה מבחן, המתיר: פטור מארנונה לנכס שאינו מהווה "בניין". המבחן הפונקציונאלי- על פיו נכס יהווה בניין כאשר הוא כולל את כל התשתיות החיוניות למטרה לה נועד. למבחן זה ישנם שני מבחני עזר המבחן הפורמלי- טופס 4 או תעודת גמר יכולים להוות ראיה לכך שמדובר בבניין, וכן המבחן המעשי- המועד בו החלו לעשות בפועל שימוש במבנה. בנסיבות הערעור נקבע כי מאחר ובחלק מהיחידות נעשה שימוש, ומאחר ונקבע כי מצב היחידות זהה, הרי שהן ראויות לשימוש. עוד נקבע, כי למרות שבמקרה זה השאיר העורר את היחידות באופן כזה שיאפשר לשוכר עתידי לעצב אותן כראות עיניו, אין זה כשלעצמו יכול להוות ראיה לכך שאין המדובר בבניין. בנסיבות העניין, עצם השימוש שנעשה בפועל בחלק מהיחידות, טופס 4 שניתן לפני כ- 3 שנים וגם מצב היחידות בפועל לפי התרשמות וועדת הערר בסיור שנעשה, הראה כי המדובר בבניין החייב בארנונה.

עמ"נ (ת"א) 269/04 אלי, רוני ואבי יוזמה ופיתוח בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית ראשון לציון, ניתן ביום 23/01/2008. לקריאת פסק הדין המלא ראה מאגר נבו.