סמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר מוגבלת לטענות עובדתיות טכניות.

סמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר מוגבלת לטענות עובדתיות טכניות.

כך פסק ביהמ"ש המחוזי בת"א בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים (כב' השו' שרה גדות). נפסק: 1. טענה כנגד שינוי בגודל הנכס המחויב בארנונה, עקב שינוי מדיניות ולא עקב טעות מדידה, איננה טענה עובדתית טכנית; לפיכך, איננה מנויה על הטענות המפורטות בסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו-1976 ולא תידון במסגרת השגה וערר, אלא, כעתירה מנהלית. 2. סמכויות ועדת ערר לענייני ארנונה מצומצמות; וזאת, בניגוד לסמכויות של ועדות ערר לעניין ביוב, שהורחבו בהלכת ייזום. בית המשפט איבחן בין שתי הועדות וקבע, כי ועדת הערר לענייני ביוב, לא הוגבלה בחוק לטענות תקיפה מסוימות. כמו כן, בית משפט עליון פסק לאחר פרשת יזום (פס"ד מקורות, עע"מ 5640/04), כי סמכויות מנהל הארנונה וועדת הערר לענייני ארנונה, מצומצמות לעילות עובדתיות טכניות.

ראה: עמנ 239/05 מנהל הארנונה של עיריית הרצליה נ' דפנה ואריה גבע, פורסם ביום28/02/2008 לקריאת ההחלטה המלאה ראה מאגר נבו.