פסיקה- שכר טרחה וגמול לתובע מייצג בחדילה מגבייה שלא כדין במסגרת אגרות בנייה

במסגרת החיוב באגרת בנייה, התובע חויב בתשלום בגין "הקמת גדר", וכן בתשלום בגין רכיב שיורי המכונה "כל עבודה הטעונה היתר". בגין חיובים אלו, הגיש תובענה כנגד עיריית פתח תקווה ובקשה לאשרה כייצוגית, בה טען כי החיוב בגין שני הרכיבים האמורים מנוגד לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות). לאחר שהעירייה הודיעה על חדילה, בית המשפט דן בקביעת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה. נקבע כי מדובר בתובענה ראויה שהביאה לאכיפת הדין, ובקשת האישור הייתה בעלת חשיבות ציבורית והביאה להגשמת מטרות החוק. נוכח העובדה שהמשיבה חדלה מהגבייה, יש בפסיקת גמול ושכר טרחה להביא בין היתר, להרתעה מפני הפרת הדין. האינטרס הציבורי וההתחשבות בכך שמדובר בכספי ציבור כבר נלקחו בחשבון בסעיף 9(ב) בחוק שקבע כי רשות שמודיעה על חדילה מוגנת מתביעת השבה במסגרת הליך של תובענה ייצוגית. התובענה לא הייתה מוגשת אלמלא הציפייה של המבקש ובא כוחו לגמול ולשכר טרחה. כמו כן, התובע המייצג ניצב בפני סיכון שבקשתו תדחה נוכח העובדה שנושא התובענה טרם נידון בבתי המשפט. אמנם סכום התובענה אינו גבוה, אולם יש עניין ציבורי להביא להפסקת גבייה אסורה, גם במקרים בהם הסכומים הנתבעים אינם גבוהים.

ת"צ 49882-05-12 שלום צ'רלי כהן נ' עיריית פתח תקווה, ניתן ביום 7.02.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".