פסיקה- פרשנות הדין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית והפרדה בין התובע לב"כ מייצג

ביהמ"ש דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש עורך דין כנגד שש תחנות דלק. בבקשה נטען כי מאחר וסעיף 3 לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים מ-1992 בוטל, לא ניתן עוד לגבות תוספת מחיר על שירותי הדלק. ביהמ"ש קבע כי על ידי ניתוקו של צו יציבות מחירים 93' מן הצווים הנוספים שהותקנו באותו מועד, מוציאים המבקשים את האמור בצו זה מהקשרו ובעשותם כן הם מובילים לפרשנות מוטעית של הדין. "התוספת" למחיר הדלק אינה אלא דמי שירות עבור שירותי תדלוק הניתנים בתחנות התדלוק, כעמדת המשיבות. כמו כן, משמעות הביטול של סעיף זה בצו, היא הסרה של כל ההגבלות שהוטלו על המשיבות בנוגע לתעריף של דמי השירות ולזמנים שבהם ניתן לגבותם – באופן שלמן מועד זה ואילך המשיבות היו רשאיות לגבות דמי שירות בכל עת ובכל שיעור, לפי שיקול דעתן. לכן, אין לתובענה סיכוי גבוה להתקבל ואין לאשרה כייצוגית. שלא לצורך ההכרעה, ביהמ"ש מוסיף כי לפי חוק תובענות ייצוגיות, התובע המייצג אינו יכול לשמש גם כב"כ מייצג, אף אם הוא עו"ד. זאת, על מנת להגן על עניינה של הקבוצה, ובכדי להבטיח כי חבריה לא ייפגעו מניגוד עניינים שעלול להתעורר בינה לבין טובתו של התובע. למשל, במקרה שבו עולה הצעת פשרה או הסתלקות הרצויה לתובע המייצג אך פוגעת בעניינה של הקבוצה, או בהחלטה לצרף תובעים.

ת"צ 2728/07 עו"ד צבי שילה נ' ספרינט מוטורס בע"מ, ניתן ביום 18.02.13; לקריאת ההחלטה במלואה- ראה מאגר "נבו".